סיפור על נאוה
מערכת היחסים בין משפחת טיגר ובינינו הייתה כמו בתוך משפחה אחת.
נאוה ונמרוד היו כמו אח ואחות למלי, ואותי כנראה קיבלו כמובן מאליו. תמיד גרנו חדר ליד חדר, וכל אחד ידע ושמע מה "נשמע" בחדר השני. באותה תקופה, תחילת שנות ה 60 של המאה הקודמת, הייתה נטייה לבקש מההורים, שיצאו לפנסיה, לבוא ולחיות איתנו בקיבוץ.
תמר נסעה במיוחד לגת רימון לאמא שלי לשכנע אותה לבוא ולחיות במשק. אמא שלי שאלה את תמר: "ומה עם הכשרות?", ועל זה ענתה תמר:
"כבר דיברתי בעניין עם נאוה (שהייתה אקונומית באותה תקופה), והיא תדאג לך שהאוכל והכלים יהיו כשרים". אמא שלי הקשתה: "ואם לא תצליחו לשמור על כשרות, מה יהיה אז?", ותמר הבטיחה לה שהכל כבר סוכם ולכל דבר יימצא פתרון.
וכך יום אחד הגיעה אמא שלי לקיבוץ, ודבר ראשון, מלי ואני לקחנו אותה לאקונומיה לפגישה עם נאוה. נאוה קיבלה אותה במאור פנים, וכאן כמובן היא קנתה את עולמה אצל אימי.
כזכור לנו, כאשר נאוה הייתה מחייכת, הפנים שלה קרנו אושר, והייתה שימחה בלב כולם. נאוה הראתה לאימי את כל מה שהוכן במיוחד בשבילה במטבח: הכלים, כלי הרחצה, הסבון, הכיור והסכו"ם, וכן היכן יניחו את הכלים לייבוש, ואפילו הכתובת "כשר" כבר הייתה מוכנה. וכך במשך יותר משנה נמשכו העניינים כסדרם. יום אחד אומרת לי אימי: "אתה יודע, אני חושבת שהתחלפו אנשים במטבח, ורחצו את הכלים הכשרים יחד עם כל הכלים של הקיבוץ."
כאשר שיתפנו את נאוה בחששות אלו, היא אמרה שזה אכן יכול לקרות, ושקשה במטבח שלנו להחזיק כשרות של מאה אחוז.
נאוה, שהבינה את חשיבות העניין עבור אימי נרתמה לעבודה. היא הזמינה את הנגר רייש למחניים, והוא סגר לאמא שלי את המרפסת בדירה בה היא גרה. סידרו לה מים חמים ושני כיורים, ונאוה נסעה אתה לטבריה לקנות כלים חדשים: סירים, סכו"ם, צלחות וכל מה שהיה נחוץ כדי להחזיק מטבח בבית.
אני זוכר את אימי מספרת לכל מי שרק רצה לשמוע איזו אישה נהדרת היא נאוה, ואפילו בפגישות המשפחתיות שלנו, אמא שלי חזרה וסיפרה בשבחיה.
חנוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה