לכל ידידי וחברי מחניים - שלום.
לפני שנה בדיוק - בקבלת השבת של חודש ניסן - עמדתי מולכם ודיברתי על שינוי.
על הנחישות וההתמדה הדרושים ליצירת שינוי גם לנוכח קשיים והתנגדויות.
כבר באותו מעמד זכיתי להתנגדויות מצד חלק מהשומעים.
וכבר באותו מעמד גם קיבלתי חיזוקים ודברי עידוד מאחרים.
ליאורה שניוק - את אהבת את הדימוי של סיר הבשר.
שמעון בן חמו - אתה אהבת את הדברים שאמרתי, שאבת מכך השראה.
ליאת שושני - את ראית את הרלוונטיות למה שקורה בקיבוץ ובקהילה שכה דאגת לבנות ולגדל.
ועוד.
כיום - שנה אחרי - הנחישות שלי ושלנו כקהילה עומדת למבחן.
במהלך השנה האחרונה הפלנו את התקציב שאיים להעלות את המס הקהילתי.
פעלנו בנחישות על מנת להסדיר את חוקיות התשלומים על גני הילדים.
פעלנו להפסיק את ההתססה ואת משטר הטרור וההפחדות של הקיבוץ מול הורים המבקשים את זכותם כחוק.
ובתוך כך נתקלנו בהתנגדויות לא מעט.
ואני אישית זכיתי לתשומת לב רצינית בתחום זה, דוקא מהמקום הכי לא צפוי.
זוגתי לחיים מזה 15 שנה, אם שלושת ילדיי - עידית סיון - זממה ביחד עם גיא חודרוב שמיר רכזת החינוך וביחד עם אחיה של זוגתי עמיר סיון להרחיק אותי מהקיבוץ, מביתי ומילדיי - על ידי הגשת תלונות שווא מפוברקות במשטרה.
וזאת על מנת שיוכלו להעלים כספים משותפים שלנו באין מפריע,
באופן שבית משפט לא יוכל לגלות.
בשביל בצע כסף ותו לא.
תלונות על כך כבר הוגשו במשטרה ובבית המשפט בקריית שמונה.
זאבית דרומי מנהל הרווחה של המועצה וחברת קיבוץ - ופעם חברה טובה שלי - ייעצה לעידית כיצד להפליל אותי.
ייעצה לה "להביא אותי אל הקצה" ולהקליט אותי - על מנת שתוכל להגיש נגדי תלונות במשטרה על אלימות במשפחה.
ועידית התאוננה באזניה שהיא לא מצליחה.
שאני מסרב לריב איתה.
תלונות על התנהגותה כבר הוגשו למפקחת שלה, למבקר המועצה, למשטרה ולבית המשפט בקריית שמונה.
דינה רפפורט יו"ר ועד ההנהלה ביחד עם דורה ומשה סיון, עם עמיר סיון, עם יובל גריס ועם עידית זממו למעול בכספי הקרן לערבות הדדית של הקיבוץ ולספק לעידית סיוע כספי בזמן שהיו לה כחצי מליון (!) ש"ח בחשבון הבנק שלנו שעל שמה.
קרן הערבות ההדדית שאני ואתם מפקידים בה מכספנו על מנת שתהיה לעזר לנו במקרה של מצוקה כלכלית.
תלונות על כך כבר הוגשו למר יובל גריס מנהל הקהילה של הקיבוץ.
עידית דאגה להפיץ עלי שמועות כאילו אני מתעלל בילדיי ובמשפחתי,
שמועות שאני חולה נפש בוגדני.
ועשתה זאת בקרב אנשים שהיו חבריי הקרובים ביותר בקיבוץ.
בקרב תומכיי, בקרב הקהילה שלי.
ואיך אני יודע את כל זה?
כי עידית סיון דאגה להקליט את שיחות הטלפון שלה,
ובין אם במקרה אןו בדרך של השגחה עליונה - ההקלטות הללו התגלגלו לידיי.
ההקלטות בצירוף תמלילים משפטיים הוגשו מאז למשטרה ולבית המשפט,
ובגינן זכיתי כבר בשני משפטים - אחד בבית המשפט למעצרים בנצרת,
והשני בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.
ועוד הזרוע נטויה.
אני פועל בימים אלו להשבת ילדיי אלי,
להשבת מקומי בקהילה שלי
ולטיהור שמי.
אני פועל למציאת בית מגורים חלופי בתוך הקיבוץ.
בית שיוכל להכיל משפחה,
ובעל בית שלא פוחד מהטרור ומהסנקציות שהקיבוץ עשוי להפעיל עליו.
אני פועל בימים אלו לביעור כל זכר למשטר הטרור של הקיבוץ.
להפסקת ההתנהגות הנלוזה הנהוגה כאן.
למעני, למען ילדיי ומשפחתי ולמען משפחות אחרות שזמנן עוד יבוא להתמודד עם ההתנהגות הזו.
אני פועל במשנה מרץ ובמשנה נחישות להמשך התהליך שהתחלתי -
להפוך את הקיבוץ שלי למקום שאוכל להתגאות בו ולא להתבייש בו.
למקום שבו אהיה גאה לגדל את ילדיי כפי שבחרתי לעשות.
אני זוכה לתמיכה בקרב המשטרה ובקרב מערכת המשפט.
אני זוכה לתמיכה מקרב אנשים שכבר נכוו כאן ובקיבוצים אחרים.
אני זוכה לתמיכה מקרב אנשים שמכירים אותי ומוקירים אותי.
אני זוכה לתמיכה מקרב זרים מוחלטים שאני פוגש בדרכי.
ואני מזמין אתכם - חבריי לדרך, בני הקהילה שלי -
בחנו היטב לאילו שמועות אתם בוחרים להאמין.
לאילו שקרים אתם בוחרים לפתוח את לבכם.
שאלו את עצמכם - האם אתם בוחרים לסגוד לעגל הזהב של הקיבוץ
או לבחור בדרך של חירות אישית - גם במחיר כבד מנשוא.
שאלו את עצמכם - האם אתם בוחרים לשבת על סיר הבשר
או לצאת לארץ חדשה.
שאלו את עצמכם באיזה קיבוץ הייתם רוצים לחיות?
באיזה קיבוץ הייתם רוצים שילדיכם יגדלו?
באיזה קיבוץ הייתם רוצים שנכדיכם יחיו?
שאלו את עצמכם מה המורשת שהייתם רוצים להנחיל לבניכם ולבנותיכם -
אילו סיפורים הייתם רוצים שיסופרו בחג הפסח עליכם ועל הקיבוץ - לבני בניכם ולדורותיהם?
אני יודע מה הייתי רוצה שיסופר עלי.
אני שלם עם הבחירה שלי.
ואינני מתכוון לוותר.
ואתם?
חג חירות שמח
לכם ולבני ביתכם.
מאבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה