הנקודה המוסרית הכרוכה בתזונה מן החי, אף היא חלק מהשיקול הכללי שעלינו לדון בו. בעלי החיים בפס הייצור של החקלאות התעשייתית נמצאים בתנאי ניצול הפוגעים ברווחתם בכל הרמות ומונעים מהם כל מימוש של הצרכים הטבעיים שלהם. רובנו מצוידים בשפע של מנגנוני הדחקה העוזרים לנו להפריד בין הדברים הקשים המתרחשים ברפת, בלול ובבית המטבחיים לבין קרטון הביצים, שקית החלב, מארז הכנפיים וגוש הפילה המונחים על שולחננו. האריזות היפות של מוצרים אלה, שעליהן מתנוססות תמונות של חיות רועות באחו ובמרחבים ירוקים, מתאימות למה שהלב והמודעות היו רוצים להיחשף אליו.
את האמת על מה שנמצא מאחורי התמונות, כלומר על תנאי גידולם של בעלי החיים, אפשר למצוא באתר של אגודת "אנונימוס" ובאתרים רבים נוספים באינטרנט. בין היתר נוכל למנות את הפרדת העגלים מאמם מיד לאחר ההמלטה, עיבור תכוף של פרות עד שחיטתן עם מיצוי התהליך לשמירה על תנובת חלב מקסימלית, מניעת תנועה של "עגלי חלב" ליצירת בשר רך, קטימת מקורי תרנגולות בכלובי הסוללה כדי למנוע פגיעה שלהן זו בזו עקב צפיפותן. מעבר לכך בעלי החיים מוזנים בתזונה שאינה מתאימה להם, עקב כך הם חשופים למחלות רבות שלא היו פוגשים בתנאי גידול נאותים. עובדה זו מצריכה שימוש רב באנטיביוטיקה. כמו כן, החקלאות משתמשת בתהליכי ייצור מזהמים, בדשנים רבים ובחומרי הדברה, שמלבד הזיהום שהם יוצרים, הם דורשים כמויות גדולות של דלק בייצורם.
חשוב להבין בהקשר זה את הצורך במידע. בעזרת מידע יכול האדם לצאת מעיוורונו הנוח ולהימנע ממצבים שהוא שותף בהם לדבר עבירה. ההמלצה היא לדעת ולהבין מה מסתתר מאחורי מזונותינו. לא רק סבלן של החיות על המדוכה אלא גם ההשלכות של צורות הייצור של המאכלים המעובדים ושל החקלאות התעשייתית. על פי יובל נח הררי, מחבר הספר "קיצור תולדות האנושות" (הוצאת דביר 2011) חיות המשק הפסיקו להיות יצורים חיים והפכו להיות "מכונות חליבה והטלה"... הן מהונדסות במעבדות ומעבירות את כל חייהן כחלק מפס ייצור משוכלל, והשיקולים העיקריים השולטים בגורלן הם שיקולי רווח והפסד של חברות עסקיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה