מעבדות הקיבוץ לחירות חדשה

לכל ידידי וחברי מחניים - שלום.

לפני שנה בדיוק - בקבלת השבת של חודש ניסן - עמדתי מולכם ודיברתי על שינוי.

על הנחישות וההתמדה הדרושים ליצירת שינוי גם לנוכח קשיים והתנגדויות.

כבר באותו מעמד זכיתי להתנגדויות מצד חלק מהשומעים.

וכבר באותו מעמד גם קיבלתי חיזוקים ודברי עידוד מאחרים.

ליאורה שניוק - את אהבת את הדימוי של סיר הבשר.

שמעון בן חמו - אתה אהבת את הדברים שאמרתי, שאבת מכך השראה.

ליאת שושני - את ראית את הרלוונטיות למה שקורה בקיבוץ ובקהילה שכה דאגת לבנות ולגדל.

ועוד.

כיום - שנה אחרי - הנחישות שלי ושלנו כקהילה עומדת למבחן.

במהלך השנה האחרונה הפלנו את התקציב שאיים להעלות את המס הקהילתי.

פעלנו בנחישות על מנת להסדיר את חוקיות התשלומים על גני הילדים.

פעלנו להפסיק את ההתססה ואת משטר הטרור וההפחדות של הקיבוץ מול הורים המבקשים את זכותם כחוק.

ובתוך כך נתקלנו בהתנגדויות לא מעט.

ואני אישית זכיתי לתשומת לב רצינית בתחום זה, דוקא מהמקום הכי לא צפוי.

זוגתי לחיים מזה 15 שנה, אם שלושת ילדיי - עידית סיון - זממה ביחד עם גיא חודרוב שמיר רכזת החינוך וביחד עם אחיה של זוגתי עמיר סיון להרחיק אותי מהקיבוץ, מביתי ומילדיי - על ידי הגשת תלונות שווא מפוברקות במשטרה.

וזאת על מנת שיוכלו להעלים כספים משותפים שלנו באין מפריע,

באופן שבית משפט לא יוכל לגלות.

בשביל בצע כסף ותו לא.

תלונות על כך כבר הוגשו במשטרה ובבית המשפט בקריית שמונה.

זאבית דרומי מנהל הרווחה של המועצה וחברת קיבוץ - ופעם חברה טובה שלי - ייעצה לעידית כיצד להפליל אותי.

ייעצה לה "להביא אותי אל הקצה" ולהקליט אותי - על מנת שתוכל להגיש נגדי תלונות במשטרה על אלימות במשפחה.

ועידית התאוננה באזניה שהיא לא מצליחה.

שאני מסרב לריב איתה.

תלונות על התנהגותה כבר הוגשו למפקחת שלה, למבקר המועצה, למשטרה ולבית המשפט בקריית שמונה.

דינה רפפורט יו"ר ועד ההנהלה ביחד עם דורה ומשה סיון, עם עמיר סיון, עם יובל גריס ועם עידית זממו למעול בכספי הקרן לערבות הדדית של הקיבוץ ולספק לעידית סיוע כספי בזמן שהיו לה כחצי מליון (!) ש"ח בחשבון הבנק שלנו שעל שמה.

קרן הערבות ההדדית שאני ואתם מפקידים בה מכספנו על מנת שתהיה לעזר לנו במקרה של מצוקה כלכלית.

תלונות על כך כבר הוגשו למר יובל גריס מנהל הקהילה של הקיבוץ.

עידית דאגה להפיץ עלי שמועות כאילו אני מתעלל בילדיי ובמשפחתי,

שמועות שאני חולה נפש בוגדני.

ועשתה זאת בקרב אנשים שהיו חבריי הקרובים ביותר בקיבוץ.

בקרב תומכיי, בקרב הקהילה שלי.

ואיך אני יודע את כל זה?

כי עידית סיון דאגה להקליט את שיחות הטלפון שלה,

ובין אם במקרה אןו בדרך של השגחה עליונה - ההקלטות הללו התגלגלו לידיי.

ההקלטות בצירוף תמלילים משפטיים הוגשו מאז למשטרה ולבית המשפט,

ובגינן זכיתי כבר בשני משפטים - אחד בבית המשפט למעצרים בנצרת,

והשני בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

ועוד הזרוע נטויה.

אני פועל בימים אלו להשבת ילדיי אלי,

להשבת מקומי בקהילה שלי

ולטיהור שמי.

אני פועל למציאת בית מגורים חלופי בתוך הקיבוץ.

בית שיוכל להכיל משפחה,

ובעל בית שלא פוחד מהטרור ומהסנקציות שהקיבוץ עשוי להפעיל עליו.

אני פועל בימים אלו לביעור כל זכר למשטר הטרור של הקיבוץ.

להפסקת ההתנהגות הנלוזה הנהוגה כאן.

למעני, למען ילדיי ומשפחתי ולמען משפחות אחרות שזמנן עוד יבוא להתמודד עם ההתנהגות הזו.

אני פועל במשנה מרץ ובמשנה נחישות להמשך התהליך שהתחלתי - 

להפוך את הקיבוץ שלי למקום שאוכל להתגאות בו ולא להתבייש בו.

למקום שבו אהיה גאה לגדל את ילדיי כפי שבחרתי לעשות.

אני זוכה לתמיכה בקרב המשטרה ובקרב מערכת המשפט.

אני זוכה לתמיכה מקרב אנשים שכבר נכוו כאן ובקיבוצים אחרים.

אני זוכה לתמיכה מקרב אנשים שמכירים אותי ומוקירים אותי.

אני זוכה לתמיכה מקרב זרים מוחלטים שאני פוגש בדרכי.

ואני מזמין אתכם - חבריי לדרך, בני הקהילה שלי - 

בחנו היטב לאילו שמועות אתם בוחרים להאמין.

לאילו שקרים אתם בוחרים לפתוח את לבכם.

שאלו את עצמכם - האם אתם בוחרים לסגוד לעגל הזהב של הקיבוץ

או לבחור בדרך של חירות אישית - גם במחיר כבד מנשוא.

שאלו את עצמכם - האם אתם בוחרים לשבת על סיר הבשר

או לצאת לארץ חדשה.

שאלו את עצמכם באיזה קיבוץ הייתם רוצים לחיות?

באיזה קיבוץ הייתם רוצים שילדיכם יגדלו?

באיזה קיבוץ הייתם רוצים שנכדיכם יחיו?

שאלו את עצמכם מה המורשת שהייתם רוצים להנחיל לבניכם ולבנותיכם - 

אילו סיפורים הייתם רוצים שיסופרו בחג הפסח עליכם ועל הקיבוץ - לבני בניכם ולדורותיהם?

אני יודע מה הייתי רוצה שיסופר עלי.

אני שלם עם הבחירה שלי.

ואינני מתכוון לוותר.

ואתם?

חג חירות שמח

לכם ולבני ביתכם.

מאבי

לקיבוץ מחניים דרושים אנשים עם ביצים!

* הפניה מיועדת לגברים ונשים כאחד

לצורך הובלת שינויים חברתיים בקיבוץ מחניים

דרושים לנו אנשים עם רצון טוב, נכונות להשתתף ביצירת שינוי וללא פחד.

דרישות התפקיד:

* נכונות לומר את דעתכם בפומבי גם אם היא נוגדת את דעת הרוב

* רצון אמיתי וכנה ליצירת שינוי לטובה בקיבוץ ובקהילה

* יכולת להתבטא בצורה עניינית ומכובדת ויכולת להמנע מגידופים, קללות, איומים ומירידה לפסים אישיים - גם ובמיוחד לנוכח דיעות המנוגדות לשלכם

* נסיון קודם ביצירת, הובלת או השתתפות בשינוי חברתי - בין אם בתוך הקיבוץ ובין אם במסגרות אחרות

* מוכנות להוריד את האגו ולהתייחס באופן בונה לבעיות האמיתיות הקיימות בקיבוץ

אם אתם חושבים שאתם מתאימים - אנא השיבו בפומבי לפוסט זה וציינו:

- את שמכם,

- את עיסוקכם במידה שהוא רלונטי ליצירת שינוי חברתי

- שינוי חברתי שהשתתפתם בו או שהובלתם,

- מה השינוי שהייתם רוצים להוביל או להשתתף בו בתוך קיבוץ מחניים

- וציינו למה השינוי הזה טוב לדעתכם לקהילה.

במידה שאינכם חושבים שאתם מתאימים - אנא הימנעו מלהשיב למייל זה.

חבל על הזמן והאנרגיות של כולנו

במידה שאתם לא בטוחים על מה מדובר או צריכים לקבל עוד מידע

- כנראה גם שאינכם מתאימים לתפקיד, אנא הימנעו מכתיבת תגובות סרק.

במידה שהמייל הזה מעצבן אתכם - גם אנא הימנעו מלהגיב.

חיסכו מכולנו את הכעסים והתיסכולים שלכם - הם אינם תורמים דבר לקהילה.

בתקווה למצוא כאן במחניים קבוצה של אנשים שמוכנים לפעול ביחד ליצירת שינוי לטובה,

אבי

התחלת עבודת ועד ההורים הכיתתי של גן רקפת‎

"ועד הורים- מי צריך אותו? כנס מחנכים יולי 2013"

ראיון בנושא ועד הורים, הצורך והתועלת בשיתוף פעולה בין ההורים למוסד החינוכי - 

גם ובמיוחד כאשר יש חילוקי דעות

לאחר התייעצות עם משה כץ ויפעת אלחנתי - אנו שלושת המתנדבים לכהן בועד ההורים של גן רקפת - 

החלטנו לא להתמהמה יותר ולהתחיל לפעול כועד הורים כבר היום.

זאת במיוחד לאור המכתב המטריד שהופץ אתמול בגנים על ידי רכזת החינוך.

במידה שלמי מההורים ישנן השגות על אופן בחירת ועד ההורים

או על אי אלו מפעולותינו - אנא יידעו אותנו.

אני אישית מבטיח להתייחס ברצינות לכל פנייה ולא "לנפנף" אף אחד או אחת.

במידה שיוכח כי אנו פועלים בניגוד לתקנות או לחוקים - נוציא את עצמנו מהועד כנדרש ונדאג לתיקון המעוות.

אז....לעניינים משמחים יותר:

יש לנו ועד הורים בגן רקפת

הוא מונה את יפעת אלחנתי

את משה כץ
ואותי (אבי נפרסטק)

הועד מתפקד כ- "ועד הורים כיתתי" לפי הגדרתו בתקנון ארגון ההורים הארצי

ופועל לפי הנחיות חוקי מדינת ישראל ולפי חוזרי מנכ"ל.

מכיוון שאנו "סוחבים על גבנו" כבר מתחילת השנה את מחדל התשלומים והעלויות - בכוונתי אישית לקחת את נושא זה כדבר הראשון והדחוף ביותר לטיפול.

בכוונתי כבר בימים הקרובים ליזום פגישה עם ורד הגננת על נושא זה - ולבחון איתה ביחד את צרכיה הכספיים להמשך מימון פעילות הגן ולבחון ביחד דרכים שבהם נוכל אנו ההורים לסייע בכך.

למען הסר ספק וכדי שכולם יהיו מיודעים:

*** לפי חוזר מנכ"ל מפורש - כל שקל שנגבה בגן מההורים מעבר לחינוך חינם דורש אישור של ועד ההורים.

וכל שקל שהגן רוצה להוציא מעבר לתקציב משרד החינוך - דורש אישור וחתימה משותפת של נציגי ועד ההורים.

*** כמו-כן, לפי חוזר מנכ"ל מפורש - ישנם סעיפים שאפילו בהסכמת ההורים אסור לגן לגבות - בין השאר למשל ציוד מתכלה ליצירה אשר נדרשנו לשלם עבורו עד כה על ידי רכזת החינוך. ועוד.

*** כמו-כן לפי חוזר מנכ"ל מפורש - ישנה תקרה של חיובים שמותר לגבות מכל הורה אף בהסכמה והיא עומדת על 266 ש"ח בחודש.

להלן חוזר מנכ"ל המפרט זאת - לעיונכם

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-11/HodaotVmeyda/H-2013-1-3-11-1.htm

*** בעניין החוזים שאנו חתומים עליהם - הם עומדים בהגדרת "חוזה אחיד" לחוק חוזים אחידים וכוללים דרישת תשלום המנוגדת לחוק. ככאלו אין להם אחיזה חוקית או תוקף כלשהו למיטב הבנתי.

נכון להיום התשלום היחיד שההורים מחוייבים לשלם הינו 49 ש"ח בשנה

*** יחד עם זאת - כמובן שהורים המעוניינים לתרום מכספם לועד מתיישבי מחניים או למערכת החינוך מעבר לנדרש בחוק - יכולים לעשות זאת. אף אחד לא יאמר להם מה לעשות עם הכסף שלהם.

קחו עוד בחשבון שתרומה יכולה לזכות אתכם בהחזרים ממס הכנסה. במידה שהורים יהיו מעוניינים לקבל עוד פרטים על כך -  אשמח לספק. ייתכן שבהמשך נפעל ביחד כועד הורים להשגת ייעוץ וייצוג מרוכז להורים המעוניינים בקידום אפשרות זו.

*** מכיוון שאנו נמצאים באמצע שנת לימודים - וכדי לא לפגוע בחינוך ובשגרת היום של הילדים - מן הראוי שגם הורים הבוחרים לעת עתה לשלם את ה- 49 ש"ח בחודש ימשיכו להביא את הילדים כרגיל וילדיהם ימשיכו לקבל את מלוא השירות כפי שקיבלו מתחילת השנה. 

דרישה זו גם כן מעוגנת ומגובה בחוזר מנכ"ל מפורש המנחה את הגנים לא לפגוע בפעילות הילדים בשל ענייני גבייה.

** אישית תפיסתי היא שניתן לגבש מחירון תשלומים ריאלי, שיהיה נתון מצד אחד למגבלות החוק ויהיה מוגבל לסכומים המותרים לגבייה, ומצד שני שייספק חינוך מלא ואיכותי ללא פגיעה כלשהי בתמורה.

אני פועל כבר מזה מספר חודשים לקידום היוזמה הזו עם גורמים שונים בקיבוץ ובכוונתי להמשיך לפעול לכך כעת במסגרת פעילותי בועד ההורים.

** למען הסר ספק ודאגה - אין בכוונתי או ברצוני לגעת או להשפיע במיל על נושא היקף משרות, משכורות או תקני כח אדם. לא של המטפלות ולא של הרכזת.

מבחינתי אלו דברים שלא נוגעים בהם - אני אישית מעוניין להמשיך להחזיק במצבת כח אדם של גננת + 2 סייעות וכן להמשיך להחזיק בתפקיד רכזת החינוך. ולהמשיך לשלם להם משכורות נאות ומוצדקות (אפילו יותר ממה שהם מקבלים היום).

אך כך או כך - הנושא הזה אינו כלל במסגרת סמכות ועד ההורים. לא בסמכותי או בסמכות אף אחד מההורים לעסוק בנושא הזה. נושא השכר והעסקת המטפלות הינו נושא של עובד-מעביד בין הרכזת לבין המטפלות.

היא מחוייבת לספק להן עבודה במסגרת חוזה העבודה שלה איתן. 

אני רואה בחומרה רבה את הטלת האחריות על כך אל ההורים -
ואמירות כגון "אם הורים לא ירצו לשלם אז אני איאלץ לפטר מטפלות" (כפי שנאמר לנו לא אחת מפי רכזת החינוך של הקיבוץ) - היא לא הגונה, לא ראויה, שמה את המטפלות כבנות ערובה למען סחטנות מההורים ולא אתפלא אם היא גובלת אף בעבירה פלילית.

כולי תקווה שלא ניאלץ לשמוע יותר אמירות כאלה. לא בבית ספרנו.

אז שיהיה לכולנו בהצלחה,

והמשך שנת לימודים ושיתוף פעולה פורים.

אבי

בטיחות ברשת - פגיעה בצנעת הפרט וחשיפת פרטים אישיים באתר האגש"ח של מחניים?

לאחרונה חל שבוע הבטיחות באינטרנט

ובמסגרתו התקיימו פעילויות שונות וגוונות להעלאת המודעות לנושא אינטרנט בטוח

והתמודדות עם סכנות באינטרנט.

סרטון אנימציה מאת משרד החינוך ומשרד הפנים המזהיר מפני הסכנות השונות הטמונות ברשת האינטרנט. חשיפת פרטים אישיים, הפצת שמועות ופגיעה באנשים באינטרנט, רמאות וגניבת כספים, עצומות חברתיות פוגעניות וסכנות נוספות

אך בו באותו שבוע כמעט - נפתח אתר האגש"ח של קיבוץ מחניים באמצעות מערכת "קהילנט"

ובעודי משתאה מהאפשרויות השונות הגלומות בו - הזדעזעתי לגלות שהוא מציג לכל דיכפין פרטים אישיים על תושבי הקיבוץ כולל שנת הלידה.

מסך המערכת בו רואים מה שנראה כמו תאריכי לידה של תושבים כפי שנשלח למנהלי האתר לבירור.
הפרטים טושטשו כדי לשמור על צנעת הפרט של האנשים האמורים

הנושא הועבר לדיון בועד ההנהלה ולטיפול בהול על ידי מנהל הקהילה.

כולי תקווה שבקיבוץ יפנימו את מה שכל העולם כבר יודע - הרשת יכולה להיות מקום מסוכן,

ויש ללמוד כיצד להתנהל בה כדי להפיק ממנה את המיטב

ולא "לקפוץ מעל לפופיק" ולרוץ קדימה רק בגלל שמציעים לכם הצעות מפתות.

אז שיהיה לכולנו אינטרנט בטוח - וחיים בטוחים,

אבי

קבלת שבת מזמרת - פברואר 2014

התכנסנו אתמול בחמש כמיטב המסורת לקבלת שבת מזמרת שארגנו לנו ליאת, גל וספי.

שרנו שירים, טעמנו מהחלות של התלתון הצעיר, שתינו סיידר חם ומעט יין.

שמשון בירך על הנרות והחלה, תמר סיפרה לנו על חגי שבט והילדים שמעו סיפורים ויצרו.

תודה לכל המשתתפים והמארגנים!

להנאתכם תמונות מהאירוע וגם השיר "אם" של שמוליק קראוס ששרנו ביחד.

ניתן להעלות תמונות נוספות לאלבום הפייסבוק כאן:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.351579148323830.1073741830.351569864991425&type=1&l=237e7df95d

שיתוף פעולה עסקי ראשון של האתר הקהילתי של מחניים צפוי להכניס כספים חזרה לקהילה

הי

אני נרגש לספר שחתמנו על שיתוף פעולה עסקי ראשון באתר הקהילתי של מחניים.

שיתוף הפעולה הוא עם אתר אינטרנט מסחרי ובמסגרתו אמורים להכנס כספים לאתר.

ההכנסות הן קודש לקהילה,

ונכון לעכשיו התכנית היא להזרים אותן למערכת החינוך הפורמלי (גני הילדים)

תודה גדולה לאייל כליפה על התמיכה וקידום הנושא.

מי ייתן תזו תהיה סנונית ראשונה - שנגיע למצב שהאתר לא רק שיחסוך לנו כספים אלא יהווה מקור הכנסה ונכס לקהילה.

אבי

THE GREEN OASES

 המאמר שהוגש  לירהון בתקווה שיתפּרסם  מתרכז בעיקר בנושא ערוגות לאנשים עם מוגבלות וילדים. נ

כדי לראות דוגמאות של ערוגות אפשר לעבור לבּלוג האישי ולהסתכל ביומן אלוטמנת בהמשך

THE GREEN OASES

Living in London can be hectic. However, London is unique.  You can find those quiet spots and oases of green. There are also opportunities for a ‘return to the soil’.  London, like other parts of the UK, has a network of allotment sites.

Gordon Road Allotments, part of the Finchley Horticultural Society, is situated in North London, N3, between Finchley Central and the Dollis Brook. If you look from the outside, Gordon Road Allotments looks like any other allotment site, but there is something different.

Leaving aside the social events and summer and winter sales which is part and parcel of many allotment sites, there is something else which doesn’t immediately catch the eye.

Enter through the gates and you will see the network of greenhouses, the tea room, which belongs to the society, and something which looks like it’s from a Dr Who series. It is actually a Composting Toilet, not a usual feature on allotment sites.

Look further down towards the Dollis Brook. If your eyes veer to the right, you will notice a network of constructions made from wooden sleepers. There are gaps for walking between them. Your curiosity will draw you on to take a closer look.

As you get nearer, the ‘penny will drop’ and, even if you are not horticulturally-minded, you will notice these constructions are open at the top and full of soil.  They contain compost made from recycled waste. These are raised beds built at different heights. ‘What is going on here?’ you may ask. This is something unique to this green oasis. These are raised beds for people who are physically unable to garden at ground level and towards the end of this complex are more beds for nursery school children and secondary school children with autism.

Photo by Andrew Brown

Each raised bed boasts a tool box, galvanised water tank with taps and a drip irrigation system to help those who find it difficult to carry a watering can. You will also see a wooden building towards the end of the main complex which looks like a Swiss chalet. Unfortunately there is no sauna inside but it is there as a resting place for people who tend the raised beds and for social events.

The funding for this came from City Bridge Trust, the London Borough of Barnet, Awards for All and a personal donation.

I mentioned before the word unique. What is unique is that a grand effort has been made to offer a service to people who have a disability or are not able to cope with working at ground level. In other places they may well feel excluded but here they can feel part of the community and there is the added extra joy of hearing the noise of inquisitive children enjoying the green oasis.

If you continue walking on the allotment, you will encounter the bee hives. The most delicious honey is produced here, which is sold in The Allotment Shop during the summer.

Gordon Road Allotment is now on the National Gardening Scheme register or you can visit by special appointment.

© Eric Hess

מכתב מאבי לגיא - בעניין התשלום לגנים במחניים

גיא,

אני כותב לך את המכתב הזה אישית - ופונה אלייך בשמך ולא כאל "הרכזת" - לאחר שהפנית את תשומת לבי לעניין הזה בפגישתנו האחרונה ביום חמישי.

אני מצטער אם אופן הפנייה אלייך עד כה הסב לך אי נוחות, לא זו היתה הכוונה.

כמו-כן אני כותב את המכתב הזה באופן פומבי - לא כדי להסב אי נוחות נוספת או כדי לעורר סערה ציבורית - אלא כי הדברים נוגעים לכלל תושבי מחניים ומדברים על דברים שנעשו ונאמרו בפניהם - במיילים, בפייסבוק, באסיפות ובין השבילים.

בפגישתנו בחמישי האחרון ציינת שאמרתי או שרמזתי עלייך שאת "עושה קופה" ממערכת החינוך.

אני אומר וכותב לך עכשיו - קבל עם ועדה - מעולם לא אמרתי או רמזתי דבר כזה.

ההיפך הוא הנכון - אני מאמין ביושר שלך ויודע שאת לא "עושה קופה" על אף אחד.

אני מעריך את השקיפות שלך כפי שהצגת את תקציב החינוך באסיפה בפני כולם, ומעריך את האומץ והיושרה שנדרשו ממך לעשות כך.

אני יודע שאת פועלת מתוך כוונות טובות ויושרה פנימית חזקה. 

אני אישית גם מזדהה עם הערכים שאת מביאה לידי ביטוי - הרצון לגרום לבתי הילדים  להיות בלתי תלויים בתיקצוב חיצוני,

הרצון לשקיפות ולמנהל תקין.

את כל זה אני אומר עכשיו - כפי שאמרתי לך בפגישתנו בחמישי

וכפי שאמרתי ואמשיך לומר לכל אחד שדיבר איתי במהלך השבועות האחרונים - גם באופן פרטי וגם באופן פומבי.

אינני אוייב שלך, אנא אל תהפכי אותי לכזה.

אל תפרשי לא נכון את הדברים שאני אומר ועושה - הם אינם מופנים נגדך.

ולכולם - אנא מכם גם אל תהפכו את גיא ואותי לאוייבים - לא בשמועות, ולא בהסתות.

לאחרונה שמעתי שמועות רבות על עצמי - בין השאר שמעתי ש- "פרצתי לפייסבוק".

נו באמת אנשים... אם הייתי מסוגל לפרוץ לפייסבוק לא הייתי מתווכח על כמה מאות שקלים בחודש למערכת החינוך.

אל תיפלו במלכודת השמועות.

אם מישהו מעוניין להגיד לי משהו - מוזמנים להגיד לי אישית, או במייל.

כל נושא החינוך כאן יצא מפרופורציות.

מדובר בנושא כספי, כלכלי, מתמטי שניתן למצוא לו פתרון.

אל תהפכו את זה למלחמת אחים.

כולנו צריכים להמשיך לחיות כאן - עם או בלי חינוך חינם. לא חבל?

גם כשהתראיינתי לקול ישראל בשבוע שעבר - היה לי חשוב לא להכנס למלחמות.

הביקורת היחידה שקיבלתי על הראיון ההוא היתה שהייתי רך מדי.

נאמר לי שנתתי לגיורא זלץ "אויר לנשימה" ושזה לא היה בסדר מצידי, שהייתי תמים.

על כך עניתי שלא באתי לחנוק אף אחד. 

רציתי להציף את הנושא למודעות הציבור ולקדם מציאת פתרונות.

ואני שלם עם הראיון. אני ישן טוב עם עצמי בלילה וזה מה שחשוב לי.

אתמול פנתה אלי כתבת של ערוץ 10 וביקשה ממני להתראיין לכתבה בנושא לטלויזיה.

אמרתי לה שלדעתי ראיון טלויזיוני לא יעזור במציאת פתרונות וסירבתי בנימוס.

ושוב גיא - אני מציע לך את עזרתי במציאת פתרונות תקציביים מיידיים 

שיאפשרו חינוך מלא (חינוך טוב ואיכותי כפי שניתן עד עכשיו) אך במחירים ריאליים.

כפי שהצעתי בפגישתנו הראשונה בתחילת דצמבר.

כבר יצא לי להציג לך ולאנשים אחרים חלקים מהתכנית - והתגובות שקיבלתי הן ש- "ואללה זה אפשרי". שכדאי להמשיך לקדם את העניין.

אין פה לאף אחד מה להפסיד - רק להרויח.

ושוב - בפני כולם וכדי להזים את השמועות שעשויות לצוץ - אני חוזר על מה שאמרתי לך וליובל בפגישתנו ביום חמישי.

אינני מחפש לפטר אף אחד - לא את המטפלות ולא אותך.

אינני אפילו מדבר על הפחתת משכורות - מבחינתי המשכורות והתקנים הם הדבר היחיד בתקציב שלא נוגעים בו בשום אופן.

זה א-ב של שמירה על בטחון ויציבות של מערכת החינוך - והדבר האחרון שאני רוצה הוא לערער אותה.

ואני גם לא חושב שיש צורך בהפחתת משכורות או בפיטורי כח אדם.

מהסתכלות בתקציב החינוך שהצגת לנו באסיפה - זיהיתי סעיפים שניתן לצמצם על ידי מציאת חלופות זולות יותר - למשל חשמל, מים, טלפוניה, אינטרנט ועוד.

לקבל בדיוק את אותה התמורה ולשלם פחות - ובכך לאפשר הפחתה של עלויות הגן להורים.

כמו-כן ישנם סעיפים שבמידת הצורך - ניתן לצמצם.

דברים כמו מסיבות וימי כיף למטפלות, קורסים והשתלמויות - אלה דברים שבמידה שאין ברירה - אפשר למצוא להן חלופות זולות יותר.

למשל קורסים אינטרנטיים, הרצאות מסובסדות , או למשל שכשהצוות יוצא לארוחה במסעדה - אז כל אחד משלם על עצמו במקום שמערכת החינוך תשלם על הארוחה.

זה לא נעים אבל לא סוף העולם - גם אצלי במקום העבודה כשיוצאים לבילוי אני מממן את זה בעצמי ולא מקום העבודה.

וזה לא פוגם בערך של הבילוי - כולם מצליחים ליהנות וזה נותן זריקת מוטיבציה וגיבוש מצויינים.

וכן אני מבקש - ודורש - שתשימי את הנושא בראש סדרי העדיפויות ותדאגי למצוא פתרונות לעניין הזה כבר עכשיו ולא בסוף השנה.

הנושא הזה היה צריך לקבל התייחסות כבר באוגוסט - כאשר נודע לך שמגיע להורים חוק חינוך חינם.

וכן - כעסתי מאוד כשגיליתי שידעת ולא סיפרת לאף אחד. אני לא מסתיר את זה ואני עדיין חושב שזה היה לא תקין מצידך.

וכן - מכעיס אותי עוד יותר כאשר אני שומע דיבורים על כך ש- "זה אמצע שנה אז אי אפשר" או על כך ש- "חתמתם על החוזה והיה שם סעיף".

אך אני לא מחפש "לערוף ראשים". אני מבקש ממך שתפעלי לתיקון העניין כי מה שחשוב זה מה יהיה מעתה והלאה ולא מה שהיה.

כאשר הגעתי לקיבוץ - ביחד איתך - לפני כשנתיים - רציתי לערוך משא ומתן על חוזה החברות שלנו.

ונאמר לי מפי בעלת תפקיד בקיבוץ שצריך לסמוך פה על האנשים ולא להתפס לסעיף זה או אחר בחוזה.

והתרציתי - והפסקתי את המו"מ. מתוך לב בוטח ולקיחת סיכון שההחלטה שלי עשויה להתנקם בי. אבל בכל זאת עשיתי זאת כי רציתי להאמין שאכן מה שחשוב פה זה לסמוך על האנשים ולא סעיפים בחוזה.

אני מבקש ממך עכשיו - הוכיחי לי שלא טעיתי.

הוכיחי לי שמעבר למה שמותר או אסור, למה שחוקי או לא חוקי, מעבר למה שכן או לא כתוב בחוזרי מנכ"ל או בתקנון הקיבוץ - 

שמעבר לכל אלה יש פה בנאדם - את - שהיא גם אמא לילדים בגנים וגם חברה.

ושאת מבינה את הדחיפות והחשיבות של הטיפול בעניין עבורינו ההורים - או ליתר דיוק עבורי אישית, אינני מתיימר כאן לדבר בשם הורים אחרים.

ושתדאגי לטפל בזה.

ושוב - כפי שציינתי בפנייך בפגישה הראשונה שלנו לפני כמעט חודשיים - אני יכול לעזור לך עם זה. עם מציאת פתרונות תקציביים. עם החישובים ועם האקסלים.

בכל דבר שאוכל לעזור - אני לרשותך.

אך את העזרה הזו לא אוכל להכריח אותך לקבל. 

הרצון - או לפחות המוכנות - לקבל את העזרה צריכה לבוא ממך. 

את המנהלת של מערכת החינוך. הנושא הזה הוא באחריותך. ההחלטה האם לטפל בה או לא היא החלטה שלך.

אין לי אלא לבקש שתחליטי לטפל בזה, 

ולעצמי - אני מתכוון בכל דרך אשר תעמוד לרשותי להמשיך ולהתעקש, ולנסות ולשכנע ולהמשיך ולקדם את הנושא בעצמי.

לא בתור מעשה אבירי או בשם מהפיכת הורים - אלא כי לי אישית יש רצון ואינטרס ברורים שזה יקרה. זו האחריות שלי כלפי עצמי וכלפי המשפחה שלי.

גם אם הדרך שלי ואופן הפנייה שלי אינן לרוחך - ואני לא אומר שאת צריכה לאהוב את הדרך שלי או אותי - אני מבקש ממך להתעלם מהקנקן ולהתסכל במה שבתוכו.

אין בו רעל ואין בו מלכודות. 

לסיום - נימה אישית.

את ואני הגענו לקיבוץ באותו זמן - היינו שנינו חלק מה- "גל הראשון" של קליטת הבנים.

גם אז לא ממש יצא לנו להכיר באופן אישי - ולצערי הפעמים היחידות שיצא לנו לדבר ממש היו סביב חיכוחים במערכת החינוך.

צר לי על כך, ואני מקווה שעוד ייצא לנו להפגש ולדבר גם בנסיבות טובות יותר. סה"כ אנחנו גרים כאן ביחד, הבנות שלנו הולכות לאותו הגן.

אין סיבה שנריב - או לפחות אין טעם או תועלת בכך. אני אישית הייתי מעדייף שיהיה אחרת ומושיט לך יד לשלום.

ומגלעד - שמנהל את קבוצות הפייסבוק של מחניים בימים אלו - אני מבקש

אל תמחק ואל תצנזר את ההודעה הזו, וגם לא תגובות של אנשים אם יהיו - אלא אם מישהו פונה אליך ואומר שזה מסב לו אי נוחות כמובן.

זה נוגע גם לחיי הקהילה וגם לתרבות - כי כשכולם רבים ומתכסחים אין פנאי לתרבות של הצגות ופעילויות ואי אפשר ליהנות מהפעילויות.

תתייחס אל המכתב הזה כאל משהו שאמור לפנות את הדרך ולפנות מקום כך שנוכל כולנו ליהנות מפעילויות התרבות הברוכות שאתה מארגן.

בברכה ובתקווה להמשך טוב יותר עבורינו,

אבי