גיא,
אני כותב לך את המכתב הזה אישית - ופונה אלייך בשמך ולא כאל "הרכזת" - לאחר שהפנית את תשומת לבי לעניין הזה בפגישתנו האחרונה ביום חמישי.
אני מצטער אם אופן הפנייה אלייך עד כה הסב לך אי נוחות, לא זו היתה הכוונה.
כמו-כן אני כותב את המכתב הזה באופן פומבי - לא כדי להסב אי נוחות נוספת או כדי לעורר סערה ציבורית - אלא כי הדברים נוגעים לכלל תושבי מחניים ומדברים על דברים שנעשו ונאמרו בפניהם - במיילים, בפייסבוק, באסיפות ובין השבילים.
בפגישתנו בחמישי האחרון ציינת שאמרתי או שרמזתי עלייך שאת "עושה קופה" ממערכת החינוך.
אני אומר וכותב לך עכשיו - קבל עם ועדה - מעולם לא אמרתי או רמזתי דבר כזה.
ההיפך הוא הנכון - אני מאמין ביושר שלך ויודע שאת לא "עושה קופה" על אף אחד.
אני מעריך את השקיפות שלך כפי שהצגת את תקציב החינוך באסיפה בפני כולם, ומעריך את האומץ והיושרה שנדרשו ממך לעשות כך.
אני יודע שאת פועלת מתוך כוונות טובות ויושרה פנימית חזקה.
אני אישית גם מזדהה עם הערכים שאת מביאה לידי ביטוי - הרצון לגרום לבתי הילדים להיות בלתי תלויים בתיקצוב חיצוני,
הרצון לשקיפות ולמנהל תקין.
את כל זה אני אומר עכשיו - כפי שאמרתי לך בפגישתנו בחמישי
וכפי שאמרתי ואמשיך לומר לכל אחד שדיבר איתי במהלך השבועות האחרונים - גם באופן פרטי וגם באופן פומבי.
אינני אוייב שלך, אנא אל תהפכי אותי לכזה.
אל תפרשי לא נכון את הדברים שאני אומר ועושה - הם אינם מופנים נגדך.
ולכולם - אנא מכם גם אל תהפכו את גיא ואותי לאוייבים - לא בשמועות, ולא בהסתות.
לאחרונה שמעתי שמועות רבות על עצמי - בין השאר שמעתי ש- "פרצתי לפייסבוק".
נו באמת אנשים... אם הייתי מסוגל לפרוץ לפייסבוק לא הייתי מתווכח על כמה מאות שקלים בחודש למערכת החינוך.
אל תיפלו במלכודת השמועות.
אם מישהו מעוניין להגיד לי משהו - מוזמנים להגיד לי אישית, או במייל.
כל נושא החינוך כאן יצא מפרופורציות.
מדובר בנושא כספי, כלכלי, מתמטי שניתן למצוא לו פתרון.
אל תהפכו את זה למלחמת אחים.
כולנו צריכים להמשיך לחיות כאן - עם או בלי חינוך חינם. לא חבל?
גם כשהתראיינתי לקול ישראל בשבוע שעבר - היה לי חשוב לא להכנס למלחמות.
הביקורת היחידה שקיבלתי על הראיון ההוא היתה שהייתי רך מדי.
נאמר לי שנתתי לגיורא זלץ "אויר לנשימה" ושזה לא היה בסדר מצידי, שהייתי תמים.
על כך עניתי שלא באתי לחנוק אף אחד.
רציתי להציף את הנושא למודעות הציבור ולקדם מציאת פתרונות.
ואני שלם עם הראיון. אני ישן טוב עם עצמי בלילה וזה מה שחשוב לי.
אתמול פנתה אלי כתבת של ערוץ 10 וביקשה ממני להתראיין לכתבה בנושא לטלויזיה.
אמרתי לה שלדעתי ראיון טלויזיוני לא יעזור במציאת פתרונות וסירבתי בנימוס.
ושוב גיא - אני מציע לך את עזרתי במציאת פתרונות תקציביים מיידיים
שיאפשרו חינוך מלא (חינוך טוב ואיכותי כפי שניתן עד עכשיו) אך במחירים ריאליים.
כפי שהצעתי בפגישתנו הראשונה בתחילת דצמבר.
כבר יצא לי להציג לך ולאנשים אחרים חלקים מהתכנית - והתגובות שקיבלתי הן ש- "ואללה זה אפשרי". שכדאי להמשיך לקדם את העניין.
אין פה לאף אחד מה להפסיד - רק להרויח.
ושוב - בפני כולם וכדי להזים את השמועות שעשויות לצוץ - אני חוזר על מה שאמרתי לך וליובל בפגישתנו ביום חמישי.
אינני מחפש לפטר אף אחד - לא את המטפלות ולא אותך.
אינני אפילו מדבר על הפחתת משכורות - מבחינתי המשכורות והתקנים הם הדבר היחיד בתקציב שלא נוגעים בו בשום אופן.
זה א-ב של שמירה על בטחון ויציבות של מערכת החינוך - והדבר האחרון שאני רוצה הוא לערער אותה.
ואני גם לא חושב שיש צורך בהפחתת משכורות או בפיטורי כח אדם.
מהסתכלות בתקציב החינוך שהצגת לנו באסיפה - זיהיתי סעיפים שניתן לצמצם על ידי מציאת חלופות זולות יותר - למשל חשמל, מים, טלפוניה, אינטרנט ועוד.
לקבל בדיוק את אותה התמורה ולשלם פחות - ובכך לאפשר הפחתה של עלויות הגן להורים.
כמו-כן ישנם סעיפים שבמידת הצורך - ניתן לצמצם.
דברים כמו מסיבות וימי כיף למטפלות, קורסים והשתלמויות - אלה דברים שבמידה שאין ברירה - אפשר למצוא להן חלופות זולות יותר.
למשל קורסים אינטרנטיים, הרצאות מסובסדות , או למשל שכשהצוות יוצא לארוחה במסעדה - אז כל אחד משלם על עצמו במקום שמערכת החינוך תשלם על הארוחה.
זה לא נעים אבל לא סוף העולם - גם אצלי במקום העבודה כשיוצאים לבילוי אני מממן את זה בעצמי ולא מקום העבודה.
וזה לא פוגם בערך של הבילוי - כולם מצליחים ליהנות וזה נותן זריקת מוטיבציה וגיבוש מצויינים.
וכן אני מבקש - ודורש - שתשימי את הנושא בראש סדרי העדיפויות ותדאגי למצוא פתרונות לעניין הזה כבר עכשיו ולא בסוף השנה.
הנושא הזה היה צריך לקבל התייחסות כבר באוגוסט - כאשר נודע לך שמגיע להורים חוק חינוך חינם.
וכן - כעסתי מאוד כשגיליתי שידעת ולא סיפרת לאף אחד. אני לא מסתיר את זה ואני עדיין חושב שזה היה לא תקין מצידך.
וכן - מכעיס אותי עוד יותר כאשר אני שומע דיבורים על כך ש- "זה אמצע שנה אז אי אפשר" או על כך ש- "חתמתם על החוזה והיה שם סעיף".
אך אני לא מחפש "לערוף ראשים". אני מבקש ממך שתפעלי לתיקון העניין כי מה שחשוב זה מה יהיה מעתה והלאה ולא מה שהיה.
כאשר הגעתי לקיבוץ - ביחד איתך - לפני כשנתיים - רציתי לערוך משא ומתן על חוזה החברות שלנו.
ונאמר לי מפי בעלת תפקיד בקיבוץ שצריך לסמוך פה על האנשים ולא להתפס לסעיף זה או אחר בחוזה.
והתרציתי - והפסקתי את המו"מ. מתוך לב בוטח ולקיחת סיכון שההחלטה שלי עשויה להתנקם בי. אבל בכל זאת עשיתי זאת כי רציתי להאמין שאכן מה שחשוב פה זה לסמוך על האנשים ולא סעיפים בחוזה.
אני מבקש ממך עכשיו - הוכיחי לי שלא טעיתי.
הוכיחי לי שמעבר למה שמותר או אסור, למה שחוקי או לא חוקי, מעבר למה שכן או לא כתוב בחוזרי מנכ"ל או בתקנון הקיבוץ -
שמעבר לכל אלה יש פה בנאדם - את - שהיא גם אמא לילדים בגנים וגם חברה.
ושאת מבינה את הדחיפות והחשיבות של הטיפול בעניין עבורינו ההורים - או ליתר דיוק עבורי אישית, אינני מתיימר כאן לדבר בשם הורים אחרים.
ושתדאגי לטפל בזה.
ושוב - כפי שציינתי בפנייך בפגישה הראשונה שלנו לפני כמעט חודשיים - אני יכול לעזור לך עם זה. עם מציאת פתרונות תקציביים. עם החישובים ועם האקסלים.
בכל דבר שאוכל לעזור - אני לרשותך.
אך את העזרה הזו לא אוכל להכריח אותך לקבל.
הרצון - או לפחות המוכנות - לקבל את העזרה צריכה לבוא ממך.
את המנהלת של מערכת החינוך. הנושא הזה הוא באחריותך. ההחלטה האם לטפל בה או לא היא החלטה שלך.
אין לי אלא לבקש שתחליטי לטפל בזה,
ולעצמי - אני מתכוון בכל דרך אשר תעמוד לרשותי להמשיך ולהתעקש, ולנסות ולשכנע ולהמשיך ולקדם את הנושא בעצמי.
לא בתור מעשה אבירי או בשם מהפיכת הורים - אלא כי לי אישית יש רצון ואינטרס ברורים שזה יקרה. זו האחריות שלי כלפי עצמי וכלפי המשפחה שלי.
גם אם הדרך שלי ואופן הפנייה שלי אינן לרוחך - ואני לא אומר שאת צריכה לאהוב את הדרך שלי או אותי - אני מבקש ממך להתעלם מהקנקן ולהתסכל במה שבתוכו.
אין בו רעל ואין בו מלכודות.
לסיום - נימה אישית.
את ואני הגענו לקיבוץ באותו זמן - היינו שנינו חלק מה- "גל הראשון" של קליטת הבנים.
גם אז לא ממש יצא לנו להכיר באופן אישי - ולצערי הפעמים היחידות שיצא לנו לדבר ממש היו סביב חיכוחים במערכת החינוך.
צר לי על כך, ואני מקווה שעוד ייצא לנו להפגש ולדבר גם בנסיבות טובות יותר. סה"כ אנחנו גרים כאן ביחד, הבנות שלנו הולכות לאותו הגן.
אין סיבה שנריב - או לפחות אין טעם או תועלת בכך. אני אישית הייתי מעדייף שיהיה אחרת ומושיט לך יד לשלום.
ומגלעד - שמנהל את קבוצות הפייסבוק של מחניים בימים אלו - אני מבקש
אל תמחק ואל תצנזר את ההודעה הזו, וגם לא תגובות של אנשים אם יהיו - אלא אם מישהו פונה אליך ואומר שזה מסב לו אי נוחות כמובן.
זה נוגע גם לחיי הקהילה וגם לתרבות - כי כשכולם רבים ומתכסחים אין פנאי לתרבות של הצגות ופעילויות ואי אפשר ליהנות מהפעילויות.
תתייחס אל המכתב הזה כאל משהו שאמור לפנות את הדרך ולפנות מקום כך שנוכל כולנו ליהנות מפעילויות התרבות הברוכות שאתה מארגן.
בברכה ובתקווה להמשך טוב יותר עבורינו,
אבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה